רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית נשים

אנשים שצריך לשכוח - רותי לקס

תמונה
שתי חברות ילדות, טראומה קשה, התמודדות והרבה שיחות. על מה הספר? מיכל ושירה היו החברות הכי טובות עד שאירוע קשה וטראומתי שעברה מיכל הפריד בניהן. מיכל ברחה לצד השני של העולם והדחיקה, שירה המשיכה בחייה אבל העבר המשיך לצוף. אירוע מקרי מפגיש אותן ומביא לחידוש הקשר. חידוש הקשר מביא אתו את ההתמודדות הבלתי נמנעת עם העבר ואנחנו כקוראים חווים את התהליך משני הצדדים, צידה של שירה וצידה של מיכל. לאחר מכן מצטרפים גורמים נוספים וצדדים נוספים. "אני חייבת לקום מהספה, לנגב את הדמעות ולחזור ללבוש את המסכה שתמיד עטיתי על עצמי, זו שהצילה אותי גם בעבר, ששומרת עליי שפויה ומתפקדת."   דעתי עליו: הספר נפתח בתכתובת מיילים בין שירה למיכל. במהלך התכתובת ניסיתי כקוראת ללקט מידע על עברה של מיכל, מה בדיוק קרה שם ולמה שירה כבר לא בתמונה. קראתי בעניין רב את התכתובות עד שבשלב מסוים התעייפתי. הרגשתי שאני מוכנה לעבור לשלב הבא אבל המיילים המשיכו והמשיכו. מדובר בשתי נשים, לכן התכתובות ארוכות ומכילות הרבה פרטים. דבר שבשלב הגישוש (מה היה? למה? מי מעורב?) מאד עזר אבל לאחר מכן התיש אותי כקוראת. בשלב שלאחר ...

כל הרומנטיקה הזאת...

תמונה
כשפתחתי את הבלוג קראתי לו "ספרים וקצת מעבר" בהנחה שאת החלק של ה "קצת מעבר" אני כבר אמצא.. זה הפוסט הראשון שלי שלא קשור ישירות לספר אלא לקבוצה מדהימה של נשים שאוהבת ספרים. למי שלא יודע, הספרות הרומנטית תפסה תאוצה בשנים האחרונות בארץ שלנו (ומין הסתם גם בעולם). לראשונה נפתח דף פייסבוק/בלוג העוסק בספרות הזו, שכיום מכיל כ6000 עוקבות(!!),  הלוחשות לספרים . * למי שלא מכיר/ה מדובר בעמוד המסקר את הספרות הרומנטית, הרבה ספרים באנגלית מסוקרים שם (ברמה מאד גבוהה) , מידע נדיר ויקר ערך שלא מצאתי לו חלופה בשום מקום אחר. אני הגעתי לספרות הרומנטית לגמרי במקרה כאשר קיבלתי ספר כמעט בחינם   בסטימצקי (ובתקופה ההיא ובכלל - פשוט לא הייתי קוראת). אז אחרי שסיימתי אותו עם פרפרים בבטן הדבר הראשון שעשיתי היה לחפש אותו בגוגל, הגעתי לעמוד הספר בפייסבוק , משם ל לוחשות לספרים ומשם לשלל של קבוצות פרטיות ואישיות של בנות שאוהבות את הז'אנר. נוצרה קהילה חמה, אוהבת ומגובשת של נשים בעלות תחום עניין שהיה מאד פרטי ואישי. הכח המטורף של הקהילה הזאת אפשר לסופרות עצמאיות לפרוץ לשוק ע"י ...

בחברת נערות - מרב אריה

תמונה
את הספר הזה קראתי טרם יציאתו כחלק מקבוצת ביקורת. ספר מעניין זה ספר שמעורר דיון והספר הזה עשה את זה ובגדול! בחברת נערות, מספר את סיפור התבגרותן של שתי נערות בנות 15 בשנות ה80. האחת, מנדי, ילדה שמנמונת עשירה שמוצלחת מאד בלימודים. השנייה, טליה, בת של תופרת שלא יודעת מיהו אביה. הסיפור מתקדם במקביל, פרק על טליה, פרק על מנדי. אמא של טליה אובססיבית לגבי המשקל שלה ושולחת אותה למחנה בסגנון לרדת בגדול. טליה חוברת לילדה היפית/ פריקית על כל המשתמע מכך. הכתיבה של מרב אריה יוצאת מהכלל בעיניי, היא כותבת בשפה גבוהה מאד אבל מצליחה לשלב בוטות חריפה. הניגוד החד בין השתיים יוצר כתיבה ייחודית שלא יצא לי להתקל בדומה לה. חשוב לציין שמדובר בספר מאד בוטה (לא אירוטי למי שתהה). עם תיאורים מפורטים (לאו דווקא של מין - למשל של הקאות וסמים). הסופרת לא חוסכת מהקורא ואני מאד אהבתי את זה. נקודה לשיפור, לטעמי הוא טיפה הוליוודי מידיי. הוא מאד קיצוני ובקלות יכולתי לדמיין אותו על המסך הגדול של הקולנוע, שזה נהדר מצד אחד. אבל מהצד השני אני רוצה לקרוא ספר ולא סרט. שאלת קהל היעד עלתה הרבה בקבוצ...