הוא - אל קנדי & סרינה בואן (Elle Kennedy & Sarina Bowen- Him #1)
★★★★★
את הספר הזה כתבו יחד שתי סופרות, סרינה בואן, סופרת מוכרת בתחום הMM (רומן בין שני גברים), ואל קנדי, הסופרת של "העסקה" שמתמחה בקולג', אבל כותבת דברים נוספים.
את העסקה נטשתי אחרי 50% כי הספר פשוט לא נגע בי. לכן כשקיבלתי המלצות חמות על הספר הנוכחי, זפזפתי אותן.
עד שנשברתי כי ממש רציתי ספר MM טוב, ואיזו החלטה טובה זו הייתה!
על הספר:
כשראיין וזלי (ווס) וג'יימי קנון היו בני 16, שניהם שחקני הוקי מוצלחים בתחילת דרכם וחברים בלתי ניתנים להפרדה - משהו קרה.
ראיין חתך מחייו את ג'יימי ללא כל סיבה נראית לעין. החברות המדהימה נעלמה וג'יימי נשאר המום ופגוע.
ארבע שנים לאחר מכן הם נפגשים שוב.
ראיין הומו מוצהר, מקועקע ומלא פירסינגים וג'יימי סטרייט (לכאורה) שמתגעגע לחבר הכי טוב שלו ומחכה לתשובות על ההיעלמות מחייו.
דעתי עליו:
אם שואלים אותי מהו הז'אנר האהוב עליי בתחום הרומנטי, התשובה המיידית שלי תהיה MM.
אם שאולים אותי איזה MM, אענה בלי לחשוב פעמיים - רומן בין שני גברים שהיו החברים הכי טובים.
למה?
כי הקשר שנוצר בין שני חברים הוא עמוק יותר מכל זוגיות שנבנית בספר רומנטי בזמן קצר.
מדובר בהיכרות של שנים, בחוויות קשות וכיפיות בעוצמה אחרת של קרבה נפשית.
ובספר הזה קיבלתי בדיוק את מה שאני אוהבת!
מדובר בשני גיבורים גבריים להחריד (שזה נושא סקסי בפני עצמו).
ראיין מאוהב בג'יימי כבר שנים וההדחקה של הרגשות שלו, במטרה להחזיר את הקשר להיות חברי - כואבת ברמות קשות.
אהבתי את הדרך בה הוא התייחס להומוסקסואליות שלו מול נבחרת של גברים נודפי טסטוסטרון.
הוא לא מתבייש, לא מסתיר, אבל גם לא מדבר על זה. כולם יודעים בנבחרת, אבל הוא שומר את מעלליו לעצמו.
לג'יימי לקח לי יותר זמן להתחבר. אבל אז נחשפתי לתכונה מדהימה אצלו, שגם בחיים האמתיים זו תכונה שיכולה להמיס אותי - פתיחות.
הוא כל כך לא שיפוטי, לא כלפי אחרים, לא כלפי עצמו, לא כלפי התנסויות מיניות.
הוא שומר על ראש בטוח ולא נופל להגדרות מקבעות כמו סטרייט, גיי, ביסקסואל. הוא פשוט נותן לרגש להוביל אותו ודואג לנסות הכל.
כאן נמסתי.
מערכת היחסים בין השניים אמינה, מרגשת ומאד מאד מאד לוהטת.
לוהטת ברמה שאפילו הזיכרונות מהסצנות שלהם יחד, עושים לי פרפרים בבטן.
מה לא אהבתי:
אני לא מתחברת כל כך לספורטאים, הסיבה העיקרית לזה היא שאני לא מתחברת לספורט בכללי.
בספר הזה לצערי היו המון דיבורים על ספורט, על מהלכים על המגרש, על פוליטיקה של ספורט.
קטעים בהם קצת איבדתי קשב.
דרמה מאולצת בסוף, כיאה לספר רומנטי, יש לצפות לדרמה הגדולה בסוף.
לדרמה בה אחד הצדדים מסיק מסקנה הזויה בלי להתייעץ עם הצד השני,
לדרמה בה המסקנה הזאת מובילה אותו פשוט להעלם במקום לדבר.
מתי יפסיקו עם החרא הזה?
וגם פה, כמו בספר הקודם שסקרתי, יש אקסית שזורקים אותה ובמקום להיפגע היא הופכת לחבר של האקס.
כן חבר, לא חברה. חבר ברמה של אח. חבר נטול קנאה, כעס, פגיעה. נו באמת.
בשורה התחתונה,
ראיין וג'יימי הם זוג מעולה.
הסיפור שלהם אמתי, מרגש ומאד מאד לוהט.
ממליצה בחום על הספר הזה. נהנתי מאד.
4.5 כוכבים
הערה: לספר יש ספר המשך בשם Us. הוא ממשיך את סיפורם של ראיין וג'יימי. חשוב לציין של-Him יש סוף סגור.
אני כמובן - ממשיכה לספר השני ואעדכן אתכם בקרוב.
את העסקה נטשתי אחרי 50% כי הספר פשוט לא נגע בי. לכן כשקיבלתי המלצות חמות על הספר הנוכחי, זפזפתי אותן.
עד שנשברתי כי ממש רציתי ספר MM טוב, ואיזו החלטה טובה זו הייתה!
על הספר:
כשראיין וזלי (ווס) וג'יימי קנון היו בני 16, שניהם שחקני הוקי מוצלחים בתחילת דרכם וחברים בלתי ניתנים להפרדה - משהו קרה.
ראיין חתך מחייו את ג'יימי ללא כל סיבה נראית לעין. החברות המדהימה נעלמה וג'יימי נשאר המום ופגוע.
ארבע שנים לאחר מכן הם נפגשים שוב.
ראיין הומו מוצהר, מקועקע ומלא פירסינגים וג'יימי סטרייט (לכאורה) שמתגעגע לחבר הכי טוב שלו ומחכה לתשובות על ההיעלמות מחייו.
 |
| את הספר שמעתי באודיו באנגלית |
אם שואלים אותי מהו הז'אנר האהוב עליי בתחום הרומנטי, התשובה המיידית שלי תהיה MM.
אם שאולים אותי איזה MM, אענה בלי לחשוב פעמיים - רומן בין שני גברים שהיו החברים הכי טובים.
למה?
כי הקשר שנוצר בין שני חברים הוא עמוק יותר מכל זוגיות שנבנית בספר רומנטי בזמן קצר.
מדובר בהיכרות של שנים, בחוויות קשות וכיפיות בעוצמה אחרת של קרבה נפשית.
ובספר הזה קיבלתי בדיוק את מה שאני אוהבת!
מדובר בשני גיבורים גבריים להחריד (שזה נושא סקסי בפני עצמו).
ראיין מאוהב בג'יימי כבר שנים וההדחקה של הרגשות שלו, במטרה להחזיר את הקשר להיות חברי - כואבת ברמות קשות.
אהבתי את הדרך בה הוא התייחס להומוסקסואליות שלו מול נבחרת של גברים נודפי טסטוסטרון.
הוא לא מתבייש, לא מסתיר, אבל גם לא מדבר על זה. כולם יודעים בנבחרת, אבל הוא שומר את מעלליו לעצמו.
לג'יימי לקח לי יותר זמן להתחבר. אבל אז נחשפתי לתכונה מדהימה אצלו, שגם בחיים האמתיים זו תכונה שיכולה להמיס אותי - פתיחות.
הוא כל כך לא שיפוטי, לא כלפי אחרים, לא כלפי עצמו, לא כלפי התנסויות מיניות.
הוא שומר על ראש בטוח ולא נופל להגדרות מקבעות כמו סטרייט, גיי, ביסקסואל. הוא פשוט נותן לרגש להוביל אותו ודואג לנסות הכל.
כאן נמסתי.
מערכת היחסים בין השניים אמינה, מרגשת ומאד מאד מאד לוהטת.
לוהטת ברמה שאפילו הזיכרונות מהסצנות שלהם יחד, עושים לי פרפרים בבטן.
מה לא אהבתי:
אני לא מתחברת כל כך לספורטאים, הסיבה העיקרית לזה היא שאני לא מתחברת לספורט בכללי.
בספר הזה לצערי היו המון דיבורים על ספורט, על מהלכים על המגרש, על פוליטיקה של ספורט.
קטעים בהם קצת איבדתי קשב.
דרמה מאולצת בסוף, כיאה לספר רומנטי, יש לצפות לדרמה הגדולה בסוף.
לדרמה בה אחד הצדדים מסיק מסקנה הזויה בלי להתייעץ עם הצד השני,
לדרמה בה המסקנה הזאת מובילה אותו פשוט להעלם במקום לדבר.
מתי יפסיקו עם החרא הזה?
וגם פה, כמו בספר הקודם שסקרתי, יש אקסית שזורקים אותה ובמקום להיפגע היא הופכת לחבר של האקס.
כן חבר, לא חברה. חבר ברמה של אח. חבר נטול קנאה, כעס, פגיעה. נו באמת.
בשורה התחתונה,
ראיין וג'יימי הם זוג מעולה.
הסיפור שלהם אמתי, מרגש ומאד מאד לוהט.
ממליצה בחום על הספר הזה. נהנתי מאד.
4.5 כוכבים
הערה: לספר יש ספר המשך בשם Us. הוא ממשיך את סיפורם של ראיין וג'יימי. חשוב לציין של-Him יש סוף סגור.
אני כמובן - ממשיכה לספר השני ואעדכן אתכם בקרוב.
מתי החלק השני יהיה מתורגם לעברית ?????
השבמחקמתי החלק השני יהיה מתורגם לעברית ?????
השבמחקאני יודעת שהוא בשלבי תרגום מתקדמים מאד בהוצאת "ספר לכל".
מחקהקורונה שינתה את לוחות הזמנים של ההוצאות וכרגע לא ידוע לי על תאריך השקה ספציפי