אלכס - פייר למטר
ספר מתח כזה עוד לא יצא לי לקרוא.
אני אפילו חושבת שהשם "ספר מתח" ממעיט בערכו.
אתחיל בלקח שלמדתי: לא להתחיל ספר מתח כשיש לי זמן לקרוא רק פרק אחד.
סיימתי את אחרי שהתנגשנו והייתי חייבת להחליף אווירה, אז אמרתי "רק פרק אחד". לא היה לי מושג שבפרק הראשון העלילה תבלע אותי, לא תשאיר מקום לנשום.
ואז נסעתי ל10 ימים בלי אפשרות לקרוא.
לעולם לא אתחיל שוב ספר מתח כשאין לי זמן לקרוא.
היום סיימתי את אלכס והנה דעתי עליו:
אלכס, בחורה יפייפיה וקצת מוזרה נחטפת ברחוב, לעייני כל, בצורה ברוטלית ואלימה.
אלכס עוברת עינויים קשים ואיומים המתוארים בצורה מפחידה ואמיתית (אולי אפילו אמיתית מידיי) עד כדי כך שיכולתי להרגיש על גופי חלק מהדברים.
למה היא שם? מי החוטף? מתי הוא מתכנן לשים סוף לחייה ואיך?
אלכס, בחורה יפייפיה וקצת מוזרה נחטפת ברחוב, לעייני כל, בצורה ברוטלית ואלימה.
אלכס עוברת עינויים קשים ואיומים המתוארים בצורה מפחידה ואמיתית (אולי אפילו אמיתית מידיי) עד כדי כך שיכולתי להרגיש על גופי חלק מהדברים.
למה היא שם? מי החוטף? מתי הוא מתכנן לשים סוף לחייה ואיך?
הספר מחולק לשלושה חלקים. כל חלק שונה לחלוטין מקודמו ומתחיל לאחר תגלית שמשנה לגמרי את תמונת המצב.
החלק הראשון מתואר לסירוגין מעיניה של אלכס ומעיניי החוקרים.
תאורי החוקרים איטיים ונמרחים והתאורים של אלכס מקפיצים את דופק הלב למהירות של אחרי ריצת ספרינט. ניגוד כזה יוצר מתח שלא נגמר, אפילו סוג של פאניקה אצל הקורא.
החלק הראשון מתואר לסירוגין מעיניה של אלכס ומעיניי החוקרים.
תאורי החוקרים איטיים ונמרחים והתאורים של אלכס מקפיצים את דופק הלב למהירות של אחרי ריצת ספרינט. ניגוד כזה יוצר מתח שלא נגמר, אפילו סוג של פאניקה אצל הקורא.
הספר הזה היה ייחודי המון מובנים:
* הרגשתי שמשחקים לי במחשבות: שאני מקבלת רמזים אבל הסופר מכוון אותי להתעלם מהם. שאני בעד אלכס, שאני כועסת על אלכס, שאני מפחדת מאלכס, שאני מפחדת מהחוטף, שאני מבינה את החוטף.
איזו יכולת יחודית יש לסופר הזה, להפוך את דעותיו ומסקנותיו של הקורא מבלי שהקורא ירגיש שמשחקים בו.
* החטיפה היא לא האירוע העיקרי: מצפים מספר שנפתח בחטיפה (ועל הכריכה שלו יש תמונה מחטיפה) לעסוק בחטיפה. אבל לא, החטיפה היא יריית הפתיחה, ירייה שפותחת תיבת פנדורה של אירועים לא צפויים, מפחידים ומסקרנים.
* כל חלק שונה לחלוטין מקודמו: הוא מכיל בתוכו הפתעות, תגליות. עד שכבר חשבתי שהבנתי, סופו של החלק שינה הכל. נקודת המוצא של החלקים משתנה בצורה לא צפויה מחלק לחלק והדבר השאיר אותי כקוראת במתח אינסופי.
* הכתובת הייתה על הקיר, אבל הקורא בוחר להתעלם: הסופר הזה מדהים אותי, נותן את כל מה שצריך כדי להבין ואז עושה הכל כדי לבלבל את הקורא. כך שהסוף מפתיע וסוגר את כל הפינות (למי שחושש מסוף פתוח).
* הרגשתי שמשחקים לי במחשבות: שאני מקבלת רמזים אבל הסופר מכוון אותי להתעלם מהם. שאני בעד אלכס, שאני כועסת על אלכס, שאני מפחדת מאלכס, שאני מפחדת מהחוטף, שאני מבינה את החוטף.
איזו יכולת יחודית יש לסופר הזה, להפוך את דעותיו ומסקנותיו של הקורא מבלי שהקורא ירגיש שמשחקים בו.
* החטיפה היא לא האירוע העיקרי: מצפים מספר שנפתח בחטיפה (ועל הכריכה שלו יש תמונה מחטיפה) לעסוק בחטיפה. אבל לא, החטיפה היא יריית הפתיחה, ירייה שפותחת תיבת פנדורה של אירועים לא צפויים, מפחידים ומסקרנים.
* כל חלק שונה לחלוטין מקודמו: הוא מכיל בתוכו הפתעות, תגליות. עד שכבר חשבתי שהבנתי, סופו של החלק שינה הכל. נקודת המוצא של החלקים משתנה בצורה לא צפויה מחלק לחלק והדבר השאיר אותי כקוראת במתח אינסופי.
* הכתובת הייתה על הקיר, אבל הקורא בוחר להתעלם: הסופר הזה מדהים אותי, נותן את כל מה שצריך כדי להבין ואז עושה הכל כדי לבלבל את הקורא. כך שהסוף מפתיע וסוגר את כל הפינות (למי שחושש מסוף פתוח).
חובבי המתח היקרים,
יש פה יצירת מופת שאני בטוחה שכולכם תאהבו.
יש פה ספר ששואב את הקורא מהמשפט הראשון.
יש פה סופר שיודע בדיוק מה חובב מתח אמיתי צריך.
ויש אותו גם בדיגיטלי :)
יש פה יצירת מופת שאני בטוחה שכולכם תאהבו.
יש פה ספר ששואב את הקורא מהמשפט הראשון.
יש פה סופר שיודע בדיוק מה חובב מתח אמיתי צריך.
ויש אותו גם בדיגיטלי :)
ספר חובה!
תגובות
הוסף רשומת תגובה