יהלום - מיכל אדלר
רגע לפני צאתו של הספר השני של מיכל אדלר, "פוקר פייס", החלטתי שזה זמן לסגור את הפער ולקרוא את "יהלום".
*לפני שאני מתחילה את הסקירה, חשוב לי לציין שקראתי את הספר בעריכתו האחרונה ועם הכריכה הנוכחית (הוא יצא תחילה בהוצאה עצמאית)*
על מה הספר?
ג'ניפר שילדס, עורכת דין שותפה בחברה נחשבת, פוגשת בתיק הראשון שלה כשותפה את עורך הדין המוערך, אדם ג'ונס.
מעבר לאתגר של להתמודד מולו בבית המשפט, היא גם צריכה להתמודד מול משיכה עצומה ובלתי צפויה.
דעתי עליו:
אתחיל בלציין שהכריכה של הספר יפייפיה בעיניי והיא ללא ספק קפיצת מדרגה ביחס לכריכה הקודמת. כאחת שבוחרת ספרים לפי הכריכה, אין ספק שהוא היה מושך את תשומת ליבי בחנות הספרים.
בתקציר הספר כתוב שג'ניפר היא שונה, ג'ניפר היא שולטת.
מאד התרגשתי לקרוא ספר שסוף סוף תוצג בו אישה חזקה, עצמאית ומעניינת.
אך לצערי לא כך היה הדבר, ג'ינפר אומרת אינסוף פעמים שהיא אישה חזקה, שהיא השולטת אך מעשיה מראים אחרת.
בפועל אדם הוא השולט, הוא רק אומר לה שהיא השולטת. אם לא היו מכינים אותי לאישה חזקה בתקציר אולי הציפיות היו שונות וכך גם תגובתי. אבל מאד כעסתי על ג'ניפר ולא החברתי אליה, הרגשתי שהיא מפריזה בערכה ומפגינה ביטחון עצום על מנת להסתיר את חוסר הביטחון שלה.
יש הבדל של שמיים וארץ בין תחילת הספר לסופו, הן בעריכה, בכתיבה וגם בקצב העלילה.
כבר בעמוד השני נכנס אדם לתמונה, רציתי להכיר את ג'ניפר לפני שאני מכירה אותה בסיטואציות של מתח מיני (ומין) עם אדם.
אדם, עורך הדין המהולל, מוותר לג'ניפר במשפט הראשון מולה, הדבר היה לא אמין בעיניי כי לפני הכל, עורך דין כמו אדם צריך לשים את שמו לפניו, הוא לעולם לא הפסיד במשפט ואין סיבה שהוא יתחיל עכשיו.
אולי הכירות מקדימה עם השגיה של ג'ניפר כעורך דין היו מקלים עליי את הויתור שנעשה, אבל כמו שכבר אמרתי אנחנו מכירים את ג'ניפר דרך אדם בהתחלה.
הדבר נכון גם לגבי הגיבור הראשי אדם, עורך הדין המבריק, אנו פוגשים אותו לראשונה בבית המשפט כאשר הוא מוותר לג'ניפר. חיפשתי את גאונותו של אדם ורציתי להכיר אותו לפני.
שלב הסקס מגיע מהר מאד וחוזר הרבה, הרבה מידיי. תאורי הסקס מפורטים מאד, אך לטעמי הם טכניים מרוחקים. משפטים קצרים, פעלים מרובים וניתוק ריגשי שלי כקוראת.
הקטעים של בית המשפט (מלבד לקטע הפתיחה בו הוא מוותר לג'ניפרׂ) היו מעולים ויחודיים מאד. כצופה נלהבת של Suits התרגשתי מכל מושג שהכרתי, אהבתי את הקרבות בינהם בבית המשפט, אהבתי שהוא לא מוותר.
בתחילת הספר רציתי עוד קטעים מבית המשפט והם לא הגיעו, אבל לקראת האמצע הם חזרו ובענק. המתח באולם, העובדה שהם לא עשו הנחות זה לזו, אהבתי את זה מאד.
זה משהו שעוד לא קראתי עליו, וזוהי גם תכונה שאני מעריכה מאד אצל בני זוג - גבולות והפרדה.
הספר חזר על כמה דברים שקורים בספרים אחרים בז'אנר שאני פחות אוהבת,
מדלגים לחלוטין על שלב ההתאהבות, אחרי הסקס הם מאוהבים, הוא לא מודה ברגשותיו כמובן, ושם זה מתחיל.
הוא לא אדם של אהבה וקשר רציני.
היא נפגעת מהעובדה הזו אבל מתעלמת וממשיכה בקשר.
לקראת אמצע הספר קורה אירוע שמשנה את תמונת המצב ומשם הספר מעלה הילוך.
בית משפט, מתח, ריבים, קשיים בזוגיות וסוף סוף יוצא לי כקוראת להכיר את אדם וג'ניפר , דבר שלדעתי היה צריך לקרות הרבה לפני.
מאד נהנתי מהשלבים האלה בספר והרגשתי את זה גם בקצב הקריאה וההתקדמות שלי.
לגבי עריכת הספר, אני לא נוהגת להעיר על עריכה מהסיבה הפשוטה שאני מרגישה שאני לא מבינה בזה מספיק, אבל הפעם היו מספר רב של טעיות לאורך הספר. המשפטים הקצרים, שימוש חוזר ומוגזם במילה "אני", שפה פשוטה מידיי שמנוגדת בצורה בולטת לשפה הגבוהה בה משתמשות הדמויות בבית המשפט.
נקודה נוספת, שכתבתי את סקירתי על "סערה מדברית" הערתי על הדמיון הכבד בין הסופרת לגיבורה הראשית, דבר שעורר בי מחשבות מציצניות מפני שהספר עוסק בבגידה.
גם פה היה דמיון כבד אבל הוא לא עורר בי אי נוחות, מדובר באישה שמתאהבת ולא היה פה שום דבר פסול בעיניי.
החברה הטובה של ג'ניפר, שארלוט, הייתה דמות מעולה וחיונית בעיניי. חברה אמיתית בעלת חשיבה רציונלית שאהבתי מאד.
זהו דבר שנדיר בספרים בז'אנר לצערי כי לרוב הם מתמקדים בעולם הצר של הזוג בלבד.
האם אני ממליצה? לא בטוחה, הקטעים של בית המשפט באמת מומלצים, לגבי הקטע הרומנטי, אותו לא אהבתי. מקווה שביקורתי תעזור לכם להחליט לגביו.
*לפני שאני מתחילה את הסקירה, חשוב לי לציין שקראתי את הספר בעריכתו האחרונה ועם הכריכה הנוכחית (הוא יצא תחילה בהוצאה עצמאית)*
על מה הספר?
ג'ניפר שילדס, עורכת דין שותפה בחברה נחשבת, פוגשת בתיק הראשון שלה כשותפה את עורך הדין המוערך, אדם ג'ונס.
מעבר לאתגר של להתמודד מולו בבית המשפט, היא גם צריכה להתמודד מול משיכה עצומה ובלתי צפויה.
דעתי עליו:
אתחיל בלציין שהכריכה של הספר יפייפיה בעיניי והיא ללא ספק קפיצת מדרגה ביחס לכריכה הקודמת. כאחת שבוחרת ספרים לפי הכריכה, אין ספק שהוא היה מושך את תשומת ליבי בחנות הספרים.
בתקציר הספר כתוב שג'ניפר היא שונה, ג'ניפר היא שולטת.
מאד התרגשתי לקרוא ספר שסוף סוף תוצג בו אישה חזקה, עצמאית ומעניינת.
אך לצערי לא כך היה הדבר, ג'ינפר אומרת אינסוף פעמים שהיא אישה חזקה, שהיא השולטת אך מעשיה מראים אחרת.
בפועל אדם הוא השולט, הוא רק אומר לה שהיא השולטת. אם לא היו מכינים אותי לאישה חזקה בתקציר אולי הציפיות היו שונות וכך גם תגובתי. אבל מאד כעסתי על ג'ניפר ולא החברתי אליה, הרגשתי שהיא מפריזה בערכה ומפגינה ביטחון עצום על מנת להסתיר את חוסר הביטחון שלה.
יש הבדל של שמיים וארץ בין תחילת הספר לסופו, הן בעריכה, בכתיבה וגם בקצב העלילה.
כבר בעמוד השני נכנס אדם לתמונה, רציתי להכיר את ג'ניפר לפני שאני מכירה אותה בסיטואציות של מתח מיני (ומין) עם אדם.
אדם, עורך הדין המהולל, מוותר לג'ניפר במשפט הראשון מולה, הדבר היה לא אמין בעיניי כי לפני הכל, עורך דין כמו אדם צריך לשים את שמו לפניו, הוא לעולם לא הפסיד במשפט ואין סיבה שהוא יתחיל עכשיו.
אולי הכירות מקדימה עם השגיה של ג'ניפר כעורך דין היו מקלים עליי את הויתור שנעשה, אבל כמו שכבר אמרתי אנחנו מכירים את ג'ניפר דרך אדם בהתחלה.
הדבר נכון גם לגבי הגיבור הראשי אדם, עורך הדין המבריק, אנו פוגשים אותו לראשונה בבית המשפט כאשר הוא מוותר לג'ניפר. חיפשתי את גאונותו של אדם ורציתי להכיר אותו לפני.
שלב הסקס מגיע מהר מאד וחוזר הרבה, הרבה מידיי. תאורי הסקס מפורטים מאד, אך לטעמי הם טכניים מרוחקים. משפטים קצרים, פעלים מרובים וניתוק ריגשי שלי כקוראת.
הקטעים של בית המשפט (מלבד לקטע הפתיחה בו הוא מוותר לג'ניפרׂ) היו מעולים ויחודיים מאד. כצופה נלהבת של Suits התרגשתי מכל מושג שהכרתי, אהבתי את הקרבות בינהם בבית המשפט, אהבתי שהוא לא מוותר.
בתחילת הספר רציתי עוד קטעים מבית המשפט והם לא הגיעו, אבל לקראת האמצע הם חזרו ובענק. המתח באולם, העובדה שהם לא עשו הנחות זה לזו, אהבתי את זה מאד.
זה משהו שעוד לא קראתי עליו, וזוהי גם תכונה שאני מעריכה מאד אצל בני זוג - גבולות והפרדה.
הספר חזר על כמה דברים שקורים בספרים אחרים בז'אנר שאני פחות אוהבת,
מדלגים לחלוטין על שלב ההתאהבות, אחרי הסקס הם מאוהבים, הוא לא מודה ברגשותיו כמובן, ושם זה מתחיל.
הוא לא אדם של אהבה וקשר רציני.
היא נפגעת מהעובדה הזו אבל מתעלמת וממשיכה בקשר.
לקראת אמצע הספר קורה אירוע שמשנה את תמונת המצב ומשם הספר מעלה הילוך.
בית משפט, מתח, ריבים, קשיים בזוגיות וסוף סוף יוצא לי כקוראת להכיר את אדם וג'ניפר , דבר שלדעתי היה צריך לקרות הרבה לפני.
מאד נהנתי מהשלבים האלה בספר והרגשתי את זה גם בקצב הקריאה וההתקדמות שלי.
לגבי עריכת הספר, אני לא נוהגת להעיר על עריכה מהסיבה הפשוטה שאני מרגישה שאני לא מבינה בזה מספיק, אבל הפעם היו מספר רב של טעיות לאורך הספר. המשפטים הקצרים, שימוש חוזר ומוגזם במילה "אני", שפה פשוטה מידיי שמנוגדת בצורה בולטת לשפה הגבוהה בה משתמשות הדמויות בבית המשפט.
נקודה נוספת, שכתבתי את סקירתי על "סערה מדברית" הערתי על הדמיון הכבד בין הסופרת לגיבורה הראשית, דבר שעורר בי מחשבות מציצניות מפני שהספר עוסק בבגידה.
גם פה היה דמיון כבד אבל הוא לא עורר בי אי נוחות, מדובר באישה שמתאהבת ולא היה פה שום דבר פסול בעיניי.
החברה הטובה של ג'ניפר, שארלוט, הייתה דמות מעולה וחיונית בעיניי. חברה אמיתית בעלת חשיבה רציונלית שאהבתי מאד.
זהו דבר שנדיר בספרים בז'אנר לצערי כי לרוב הם מתמקדים בעולם הצר של הזוג בלבד.
האם אני ממליצה? לא בטוחה, הקטעים של בית המשפט באמת מומלצים, לגבי הקטע הרומנטי, אותו לא אהבתי. מקווה שביקורתי תעזור לכם להחליט לגביו.
תגובות
הוסף רשומת תגובה