ממזר שחצן - פנלופי וורד, וי קילנד
עוד כשהספר יצא באנגלית הוא יצר סביבו המולה רבה, אושר גדול היה לקרוא אותו בעברית.
מה יש לנו כאן? קומדיה רומנטית משובחת.
על מה הספר?
אוברי, עורכת דין, עוזבת את ביתה ונוסעת בעקבות קריירה שמעולם לא רצתה. תקרית הזויה בתחנת הדלק בנברסקה (שכוללת בובת ברק אובמה עם ראש מתנדנד), מפגישה בין אוברי וצ'אנס, הממזר השחצן. צ'אנס גבר נאה (טוב נו, חתיך הורס), הוא מלא בעצמו ויודע בדיוק מה הוא שווה.
את הדרך הם הולכים לבלות יחד והדרך מובילה אותם להרפתקה מפתיעה ומבדרת.
דעתי עליו:
מדובר בקומדיה רומנטית ומאד חשוב להדגיש זאת. לא מדובר בספר שיוביל את הקורא למסע אישי או בספר שיגע במקומות אפלים בנפש. זוהי קומדיה רומנטית שתקח אתכם רחוק מהחיים, למקום מלא הומור וחוויות הזויות.
אתחיל בדעתי על הדמויות, אוברי, הגיבורה הראשית לא בדיוק עניינה אותי. או כמו שצ'אנס נוהג לומר "יש לה מקל תקוע בתחת". היא מאד שמרנית, נראת מדהים, בחורה טובה אבל לא מספיק מעניינת.
מי שעושה את העניין הוא האחד והיחיד, צ'אנס השחצן. אין לי מילים לתאר כמה אהבתי את הדמות שלו, הוא ציני, הוא נועז, הוא מעניין, הוא חתיך, הוא לא חוסך במילים ובכללי מדובר בגבר החלומות.
הרפתקאתם של צ'אנס ואוברי הזויה לגמרי ואני מתה על זה! יש שם גדי, יש שם את אובמה, יש שם את וגאס ויש שם המון הומור.
הסופרות בנו עלילה הזויה שגרמה לי לחייך חיוך ענק ולא להאמין שאני קוראת את מה שאני קוראת.
""זה העונש על שקראת לי ביץ'"
"כן, בהחלט נראה ככה."
"שזה העונש שלך?"
"לא, שאת ביץ'""
אירוטי? ממש לא! קומדיה רומנטית שמכילה קמצוץ מזערי של סקס ועדיין, המתחח שנבנה, מערכת היחסים בין צ'אנס ואוברי (והגדי).. זה פשוט ספר שכיף לקרוא.
""קוראים לזה זקפת בוקר, אני לא אחראי לזה שככה אני מתעורר...במיוחד לא בנסיבות הנוכחיות"
"ישנת ליד גדי, זה מה שהדליק אותך?""
חצי מהספר כתוב מנקודת המבט של אוברי וחצי מנקודת מבטו של צ'אנס, אני לא אוהבת כשספרים כתובים מהצד של הגבר אבל הדבר לא פגע לי בהנאה. כי צ'אנס נשאר גבר-גבר גם כשהסיפור כתוב בגוף ראשון.
"היא לא כל כך שמעה מה שאמרתי, אז צעקתי סתם, כל מיני דברים שרציתי להגיד לה ולא יכולתי... "מת שכבר תשבי לי על הפנים." "מה אמרת?" "אמרתי שאני מת להראות לך מה קורה בפנים" "
לגבי הכריכה, צרפתי את הכריכה האמריקאית כי אני לא אוהבת כריכות שמציגות פשוט גבר שרירי וחתיך. בעייני זה גורם לספר להראות זול והכריכה הזו עלולה למנוע מאנשים להרים אותו מהמדף בחנות הספרים. אז אני מברכת על ההחלטה של הוצאת בוקטיק להחליף את הכריכה.
מה שכן, אחרי שקוראים את הספר, התמונה האמריקאית מקבלת משמעות נהדרת ומבדרת, אז בהחלט שווה להעיף בה מבט בסוף הקריאה.
""אוברי: אולי פשוט תלך הביתה ותפסיק לשלוח לי הודעות?
צ'אנס: חשבתי שאת נהנת מהרטט ""
הפרקים קצרים וזורמים, בכל פרק קורה משהו ויש חסרון ענק לספר הזה: הוא נגמר בשניות. מצאתי את עצמי עוצרת בכוונה רק כדי שישאר לי קצת ליום שלמחרת.
אז את אוברי לא אהבתי במיוחד, אבל צ'אנס הזה יכול להחזיק סדרת טלוויזיה של 9 עונות שמבוססת רק עליו.
היה חסר בנוף הישראלי ספר כזה, ספר שלא מתיימר להיות משהו שהוא לא. הוא כאן כדי לגרום לקורא לחייך, הוא כאן כדי לספק מפלט מבדר מחיי היום-יום.
נכון שהוא לא עמוק במיוחד, ונכון שמדובר בקומדיה רומנטית לכל דבר ועניין - אבל הספר הזה נהדר.
""הצטיידתי בחטיפים קלאסיים למעקב, סוכריות גומי, סוכריות חמוצות, פופקורן, וכמובן מקלוני סוכריות פיקסי. המוכר הסתכל עליי כאילו הוא חושש שאני מתכוון לפתות ילדים בחצר בית הספר לבוא לטנדר שלי""
לכו להנות עם צ'אנס,
מובטחות לכם כמה שעות מהנות במיוחד.
מה יש לנו כאן? קומדיה רומנטית משובחת.
על מה הספר?
אוברי, עורכת דין, עוזבת את ביתה ונוסעת בעקבות קריירה שמעולם לא רצתה. תקרית הזויה בתחנת הדלק בנברסקה (שכוללת בובת ברק אובמה עם ראש מתנדנד), מפגישה בין אוברי וצ'אנס, הממזר השחצן. צ'אנס גבר נאה (טוב נו, חתיך הורס), הוא מלא בעצמו ויודע בדיוק מה הוא שווה.
את הדרך הם הולכים לבלות יחד והדרך מובילה אותם להרפתקה מפתיעה ומבדרת.
דעתי עליו:
מדובר בקומדיה רומנטית ומאד חשוב להדגיש זאת. לא מדובר בספר שיוביל את הקורא למסע אישי או בספר שיגע במקומות אפלים בנפש. זוהי קומדיה רומנטית שתקח אתכם רחוק מהחיים, למקום מלא הומור וחוויות הזויות.
אתחיל בדעתי על הדמויות, אוברי, הגיבורה הראשית לא בדיוק עניינה אותי. או כמו שצ'אנס נוהג לומר "יש לה מקל תקוע בתחת". היא מאד שמרנית, נראת מדהים, בחורה טובה אבל לא מספיק מעניינת.
מי שעושה את העניין הוא האחד והיחיד, צ'אנס השחצן. אין לי מילים לתאר כמה אהבתי את הדמות שלו, הוא ציני, הוא נועז, הוא מעניין, הוא חתיך, הוא לא חוסך במילים ובכללי מדובר בגבר החלומות.
הרפתקאתם של צ'אנס ואוברי הזויה לגמרי ואני מתה על זה! יש שם גדי, יש שם את אובמה, יש שם את וגאס ויש שם המון הומור.
הסופרות בנו עלילה הזויה שגרמה לי לחייך חיוך ענק ולא להאמין שאני קוראת את מה שאני קוראת.
""זה העונש על שקראת לי ביץ'"
"כן, בהחלט נראה ככה."
"שזה העונש שלך?"
"לא, שאת ביץ'""
אירוטי? ממש לא! קומדיה רומנטית שמכילה קמצוץ מזערי של סקס ועדיין, המתחח שנבנה, מערכת היחסים בין צ'אנס ואוברי (והגדי).. זה פשוט ספר שכיף לקרוא.
""קוראים לזה זקפת בוקר, אני לא אחראי לזה שככה אני מתעורר...במיוחד לא בנסיבות הנוכחיות"
"ישנת ליד גדי, זה מה שהדליק אותך?""
חצי מהספר כתוב מנקודת המבט של אוברי וחצי מנקודת מבטו של צ'אנס, אני לא אוהבת כשספרים כתובים מהצד של הגבר אבל הדבר לא פגע לי בהנאה. כי צ'אנס נשאר גבר-גבר גם כשהסיפור כתוב בגוף ראשון.
"היא לא כל כך שמעה מה שאמרתי, אז צעקתי סתם, כל מיני דברים שרציתי להגיד לה ולא יכולתי... "מת שכבר תשבי לי על הפנים." "מה אמרת?" "אמרתי שאני מת להראות לך מה קורה בפנים" "
לגבי הכריכה, צרפתי את הכריכה האמריקאית כי אני לא אוהבת כריכות שמציגות פשוט גבר שרירי וחתיך. בעייני זה גורם לספר להראות זול והכריכה הזו עלולה למנוע מאנשים להרים אותו מהמדף בחנות הספרים. אז אני מברכת על ההחלטה של הוצאת בוקטיק להחליף את הכריכה.
מה שכן, אחרי שקוראים את הספר, התמונה האמריקאית מקבלת משמעות נהדרת ומבדרת, אז בהחלט שווה להעיף בה מבט בסוף הקריאה.
""אוברי: אולי פשוט תלך הביתה ותפסיק לשלוח לי הודעות?
צ'אנס: חשבתי שאת נהנת מהרטט ""
הפרקים קצרים וזורמים, בכל פרק קורה משהו ויש חסרון ענק לספר הזה: הוא נגמר בשניות. מצאתי את עצמי עוצרת בכוונה רק כדי שישאר לי קצת ליום שלמחרת.
אז את אוברי לא אהבתי במיוחד, אבל צ'אנס הזה יכול להחזיק סדרת טלוויזיה של 9 עונות שמבוססת רק עליו.
היה חסר בנוף הישראלי ספר כזה, ספר שלא מתיימר להיות משהו שהוא לא. הוא כאן כדי לגרום לקורא לחייך, הוא כאן כדי לספק מפלט מבדר מחיי היום-יום.
נכון שהוא לא עמוק במיוחד, ונכון שמדובר בקומדיה רומנטית לכל דבר ועניין - אבל הספר הזה נהדר.
""הצטיידתי בחטיפים קלאסיים למעקב, סוכריות גומי, סוכריות חמוצות, פופקורן, וכמובן מקלוני סוכריות פיקסי. המוכר הסתכל עליי כאילו הוא חושש שאני מתכוון לפתות ילדים בחצר בית הספר לבוא לטנדר שלי""
לכו להנות עם צ'אנס,
מובטחות לכם כמה שעות מהנות במיוחד.
והכריכה האמריקאית..
תגובות
הוסף רשומת תגובה