בקצב הלב - קולין הובר

גילוי נאות: את הספר הזה נטשתי פעמיים. סיימתי אותו בפעם השלישית בה חזרתי אליו. לא חזרתי לקרוא כי הרגשתי שפספסתי, אלא חזרתי כי הוא פשוט היה הספר היחיד בסביבה שלי באותו הרגע.

על הספר:
לייקן, מתבגרת בת 18, מתבשרת על מעבר דירה קיצוני ליעד חדש ולא מוכר. אביה של לייקן נפטר מהתקף לב, המשפחה בחובות כבדים ולכן לייקן, אימה ואחיה הקטן עוברים למקום חדש וזול יותר.
לא לוקח ללייקן הרבה זמן להתאהב. אבל לוקח לה אפילו פחות זמן לגלות שהבחור בו התאהבה הוא המורה שלה בבית הספר החדש.

דעתי עליו:
כפי שכתבתי, כבר מההתחלה לא התחברתי לספר.
התרגום שלו הרגיש לי כמו ביצוע לא מוצלח של גוגל טרנסלייט. הוא נצמד מיידי למקור. מרגיש כמו רצף מילים לא זורם. למשל, בתרגום השירים, המילה and מתורגמת ל "ו" ולאחר מכן יורדים שורה (ממש ככה, ירידת שורה אחרי אות אחת), יש שם משפטים כמו "רצתי בטיל", שנהגתי להשתמש בהם ביסודי.

הסיפור עצמו צפוי מאד. התאהבות של ילדה בת 14, ולא של ילדה בת 18.
הדיאלוגים היו כל כך חרושים שמצאתי את עצמי מגלגלת עיניים מול דפי הספר שוב ושוב ושוב.
הנושאים (פרט לרומן) בהם עוסק הספר, הם דווקא נושאים מאד בוגרים: מוות, השלמה, גסיסה, פרידה, אומנה ועוד..
אבל ההתמודדות איתם והצורה בה הם מתוארים, הרגישו לי כאילו הספר נועד לנוער צעיר שלראשונה שומע על מקרים כאלה.

לקח לי זמן לפענח את ההרגשה שלי, אבל אז נזכרתי, שעוד ביסודי קראתי את סדרת "יומני הנסיכה" ושהספר הזה, בכתיבתו ובאופן בו הוא מתאר התאהבות - מאד מזכיר אותו.
אומנם יומני הנסיכה ליוו אותי תקופה יפה בחיי, אבל אני כבר לא שם.

לדעתי, הספר הזה יהיה ספר מצויין לנוער. כזה שמתרגש מנשיקה ראשונה, ששומע לראשונה בחייו את המשפט "אנחנו לא יכולים להיות ביחד".

הכתיבה הייתה גדושה בתיאורים של רגשות. שזה יכול להיות דבר נפלא, למשל בספר ליפול לתוכך, תיאורי הרגשות הם אלה שעשו את הספר למשהו מיוחד.
אבל פה, הרגשות מתוארים כפי שתארתי רגשות בגיל 14.

הספר גדוש בשירים, שירים שדרכם מבטאות הדמויות את רגשותיהן.
לשירים תפקיד חשוב וקריטי בסיפור. אבל, כפי שתארתי, התרגום הקשה עליי. תרגום שיר הוא עבודה קשה, שלטעמי יכלה להעשות בצורה טובה יותר. השירים היו שטחיים, לא היה מה להבין או לפענח, הם סיפרו סיפור בצורה שטחית מאד - רצף אירועים ומדי פעם רגשות. משפטים קצרים שמתארים בחרוזים מאולצים את אירועי החיים של הדמויות. אמנם זו שירה, הכל חוקי, אבל לא חייבים להתחבר ולאהוב - ואני בהחלט לא התחברתי.

אני חושבת שהספר הזה יהיה נפלא לנוער.
לדעתי, הוא יגרום לנוער לחוות ריגוש אמיתי והתאהבות שנכון להציגה מהעיניים שלהם.
לדעתי, עצם העובדה שהספר יצא בהוצאת קטיפה (הוצאה רומנטית של כנרת) מביאה אותו לקהל יעד לא נכון.

אמנם קולין הובר, הסופרת, הביאה לנו את אהבה מכוערת, שהיה רומנטי ולוהט מאד. חשוב לעשות את ההבדלה.
הספר הזה בתולי, נערי ולדעתי לא נכון לקטלג אותו ואת אהבה מכוערת תחת אותו הז'אנר ולהפנות אותו לאותו קהל יעד.

ממליצה בחום לנוער, גם לאוהבי ספרי נוער, לחובבי התאהבויות צעירות ותמימות.
פחות ממליצה, למחפשים תוכן בוגר יותר ולמחפשים ספר רומנטי כפי שאנו רגילים לקרוא בז'אנר.

קריאה מהנה :)

לסקירתי על ספר נוסף של הסופרת

לרכישת "בקצב הלב" דרך אינדיבוק