ליפול למטה - ג'סינדה ויילדר
זהו הספר השלישי בסדרת "ליפול" המונה חמישה ספרים בסך הכל,
לסקירה על הספר הראשון
לסקירה על הספר השני
הספר הראשון היה מעולה בעייני, הוא הפך לי את הבטן, פצע את הנפש וחדר עמוק ללב. לעומתו, הספר השני היה נפילה כואבת (אפרופו סדרת "ליפול")..
כבר לא ידעתי למה לצפות בנוגע לספר השלישי, והנה מה שחשבתי עליו..
על הספר:
עשרים שנה אחרי הספר הראשון, נל וקולט מהספר הראשון כבר הורים, יש להם בת יחידה ומהממת - קיילי.
חייה של קיילי משתנים ברגע בו היא פוגשת באוז, תלמיד חדש בבית הספר שלה.
אוז הוא מה שקיילי מעולם לא חשבה שתאהב - אבל החיים רוצים אחרת.
"אתה עדיין אתה
אני עדיין אני
רק אין יותר אנחנו"
דעתי עליו:
ממה שכתבתי על הספר, קל לראות שמדובר באיזשהו סיפור אהבה מוכר ושגרתי. דבר שאחרי שני הספרים הראשונים בסדרה, נראה לא אופייני לסופרת.
ואכן, סיפור האהבה בין קיילי ואוז הוא יחסית שגרתי. נכון שיש הבדלי מעמדות, יש עבר קשה וכואב לאוז ואימו. אבל בסך הכל, מדובר בסיפור אהבה מוכר ומהנה.
הסופרת כותבת מצויין, ניתן להרגיש את התשוקה בין המילים. היא אלופה בלהעביר רגשות לקורא וגם בספר הזה, היא עושה זאת בענק.
הדמויות של קיילי ואוז מקסימות. מדובר בבחורה חזקה ונאמנה לעצמה. היא יודעת מה טוב לה והיא נלחמת כדי להשיג אותו. ללא ספק, אחת שאני אוהבת.
אוז הוא גבר קשוח שנאלץ לעבור הרבה בחיים. עברו הפך אותו למחוספס, אבל אנחנו זוכים להצצה אל תוך ליבו - והוא בהחלט בחור כובש.
"אני לא רוצה לשנות אותך, אני רק רוצה חלק ממך"
אז מה הפך את סיפור האהבה החמוד הזה למיוחד?
הקישור המדהים בין שני הספרים הקודמים.
אנו זוכים להצצה משמעותית לחייהם של נל וקולט האהובים עליי מהספר הראשון, ולחייהם שם ג'יסון ובקה הפחות אהובים עליי מהספר השני.
"מוטב לאהוב ולאבד, מאשר לא לדעת כלל אהבה"
בניגוד לספר השני, שהיה גדוש בדרמות מאולצות ומתישות - מינון הדרמות בספר הזה היה נמוך מהצפוי.
לא בכיתי, פשוט התרגשתי.
הכל היה חמוד ומעניין, הסופרת שמרה על עניין עם טוויסטים חשובים ולא צפויים בדיוק ברגעים הנכונים.
הקריאה זרמה, הספר הסתיים במהירות ולמרות הדביקיות המוגזמת לקראת סוף הספר - סיימתי אותו עם חיוך.
"אני כל כך כועסת שזה מפחיד אותי"
הערה לגבי התרגום, הסופרת מעבירה רגשות ומצבים באמצעות שירים. היא משתמשת בשירים שאנו מכירים (למרות שהספר מתרחש בעוד 20 שנה). שמות השירים מתורגמים לעברית. דבר שקשה עליי מאד במהלך הקריאה, הרגיש מאולץ ופשוט לא זרם.
למשל: "אין כמו בבית המסריח, ברינג מי דה הורייזן" = Home Sweet Hole' by Bring me the Horizon.
לדעתי, תרגום השירים גורע מההנאה של זיהוי שיר. כקוראת, אם אני רוצה להאזין לשיר תוך כדי הקריאה, עליי לנחש באיזה שיר מדובר. וחבל.
שאר התרגום היה נהדר.
מאד אהבתי את הקישור הישיר לספר הראשון והמעולה,
נהנתי מסיפור אהבה מקסים,
וזכיתי לסגירת מעגל הכרחית של הספר הראשון והשני.
מי שאהב את הספר הראשון, יהנה מאד גם מהספר הזה.
חמוד ומהנה, אני אהבתי :)
קריאה מהנה
* חשוב לציין שלמרות שבסדרה זו, כל ספר כתוב על זוג אחר - עדיין יש חשיבות היסטרית לסדר הקריאה. אל תקראו את הספר הזה, לפני שקראתם ברצף את שני הקודמים לו.
לסקירה על הספר הראשון
לסקירה על הספר השני
הספר הראשון היה מעולה בעייני, הוא הפך לי את הבטן, פצע את הנפש וחדר עמוק ללב. לעומתו, הספר השני היה נפילה כואבת (אפרופו סדרת "ליפול")..
כבר לא ידעתי למה לצפות בנוגע לספר השלישי, והנה מה שחשבתי עליו..
על הספר:
עשרים שנה אחרי הספר הראשון, נל וקולט מהספר הראשון כבר הורים, יש להם בת יחידה ומהממת - קיילי.
חייה של קיילי משתנים ברגע בו היא פוגשת באוז, תלמיד חדש בבית הספר שלה.
אוז הוא מה שקיילי מעולם לא חשבה שתאהב - אבל החיים רוצים אחרת.
"אתה עדיין אתה
אני עדיין אני
רק אין יותר אנחנו"
דעתי עליו:
ממה שכתבתי על הספר, קל לראות שמדובר באיזשהו סיפור אהבה מוכר ושגרתי. דבר שאחרי שני הספרים הראשונים בסדרה, נראה לא אופייני לסופרת.
ואכן, סיפור האהבה בין קיילי ואוז הוא יחסית שגרתי. נכון שיש הבדלי מעמדות, יש עבר קשה וכואב לאוז ואימו. אבל בסך הכל, מדובר בסיפור אהבה מוכר ומהנה.
הסופרת כותבת מצויין, ניתן להרגיש את התשוקה בין המילים. היא אלופה בלהעביר רגשות לקורא וגם בספר הזה, היא עושה זאת בענק.
הדמויות של קיילי ואוז מקסימות. מדובר בבחורה חזקה ונאמנה לעצמה. היא יודעת מה טוב לה והיא נלחמת כדי להשיג אותו. ללא ספק, אחת שאני אוהבת.
אוז הוא גבר קשוח שנאלץ לעבור הרבה בחיים. עברו הפך אותו למחוספס, אבל אנחנו זוכים להצצה אל תוך ליבו - והוא בהחלט בחור כובש.
"אני לא רוצה לשנות אותך, אני רק רוצה חלק ממך"
אז מה הפך את סיפור האהבה החמוד הזה למיוחד?
הקישור המדהים בין שני הספרים הקודמים.
אנו זוכים להצצה משמעותית לחייהם של נל וקולט האהובים עליי מהספר הראשון, ולחייהם שם ג'יסון ובקה הפחות אהובים עליי מהספר השני.
"מוטב לאהוב ולאבד, מאשר לא לדעת כלל אהבה"
בניגוד לספר השני, שהיה גדוש בדרמות מאולצות ומתישות - מינון הדרמות בספר הזה היה נמוך מהצפוי.
לא בכיתי, פשוט התרגשתי.
הכל היה חמוד ומעניין, הסופרת שמרה על עניין עם טוויסטים חשובים ולא צפויים בדיוק ברגעים הנכונים.
הקריאה זרמה, הספר הסתיים במהירות ולמרות הדביקיות המוגזמת לקראת סוף הספר - סיימתי אותו עם חיוך.
"אני כל כך כועסת שזה מפחיד אותי"
הערה לגבי התרגום, הסופרת מעבירה רגשות ומצבים באמצעות שירים. היא משתמשת בשירים שאנו מכירים (למרות שהספר מתרחש בעוד 20 שנה). שמות השירים מתורגמים לעברית. דבר שקשה עליי מאד במהלך הקריאה, הרגיש מאולץ ופשוט לא זרם.
למשל: "אין כמו בבית המסריח, ברינג מי דה הורייזן" = Home Sweet Hole' by Bring me the Horizon.
לדעתי, תרגום השירים גורע מההנאה של זיהוי שיר. כקוראת, אם אני רוצה להאזין לשיר תוך כדי הקריאה, עליי לנחש באיזה שיר מדובר. וחבל.
שאר התרגום היה נהדר.
מאד אהבתי את הקישור הישיר לספר הראשון והמעולה,
נהנתי מסיפור אהבה מקסים,
וזכיתי לסגירת מעגל הכרחית של הספר הראשון והשני.
מי שאהב את הספר הראשון, יהנה מאד גם מהספר הזה.
חמוד ומהנה, אני אהבתי :)
קריאה מהנה
* חשוב לציין שלמרות שבסדרה זו, כל ספר כתוב על זוג אחר - עדיין יש חשיבות היסטרית לסדר הקריאה. אל תקראו את הספר הזה, לפני שקראתם ברצף את שני הקודמים לו.
תגובות
הוסף רשומת תגובה