נקודה רגישה - רוני לורן
★★★★☆
בשלוש מילים - הסקס של מאסטרס (רק יותר סקסי...).
על הספר:
מרין היא חוקרת מיניות שמתחילה עבודה חדשה במרכז המטפל באנשים עם בעיות בתחום המיני. אבל ברגע בו היא מגלה שהאדם איתו תחלוק את האחריות על המחלקה הוא ד"ר דונבון ווסט, התמונה משתנה. שנים לאחר המפגש הראשון שלהם, מגיע המפגש הזה והם לא יודעים מה מצפה להם...
הספר הזה הכיל הרבה דברים שחסרו לי כבר הרבה זמן בתחום הספרים המתורגמים, הוא נכנס באלגנטיות למדף הספרים שלי וחיכה שאפתח אותו כדי שימלא את החסר, והנה מה שחשבתי עליו.
מה אהבתי:
הספר עוסק בסקס, אבל סוף סוף, ספר שעוסק בסקס בצורה אינטליגנטית, אפילו מדעית ולא הופך למשהו זול ומטריד. שני הגיבורים הם חוקרי מיניות, אנשים משכילים ומלומדים שמתעסקים בסקס מצד אחד בצורה קלינית ונקייה, אך מהצד השני כשזה נוגע למערכת היחסים בניהם, אפשר להגיד עליהם הרבה, אבל "קליני ונקי" זה לא בדיוק הקטע שלהם.
ועוד קצת על סקס, הסקס של הגיבורים לוהט. הוא כתוב נפלא, הוא שונה, הוא אגרסיבי ויותר מהכול הוא חסר בושה. שניהם יודעים מה הם רוצים, מה יעשה להם טוב והם לא מתביישים לדרוש את זה. זה ללא כל ספק היה שינוי מרענן בנוף הרומנטיים של "אני יודע מה טוב לך יותר טוב ממך, והנה אני אעשה את זה ואת תהני", לא לא לא. למרות שיש להם יחסי שליטה ברורים במיטה, מרין יודעת מה היא רוצה וגם כשהיא בעמדת הנשלטת - היא תקבל את זה.
מרין דמות נהדרת, היא אישה חזקה, משכילה שעברה לא מעט בחייה. היא יודעת מה היא רוצה, היא יודעת מה היא אוהבת ויש לה ראש פתוח לרעיונות חדשים ונועזים. לאורך כל הספר מרין נשארה חזקה ונאמנה לעצמה. גם כשהיא הייתה "הנשלטת" מרין לא איבדה את עצמה לשנייה והשאירה אותי מרוצה שסוף סוף מצאתי גיבורה נשלטת חזקה :) .
דמויות המשנה מעולות, הן לא צפויות, אחיה של מרין (שגר איתה) הוא הומו מתבגר שעובר לא מעט שינויים בחייו, ישנו גם סרוגייט מקסים שחושף אותנו לתחום מאד מעניין בנושא הטיפול המיני, הוא דמות נהדרת מפני שהוא משרת את החשיפה לתחום הזה, בנוסף יש לו תפקיד מעניין וחשוב במערכת היחסים של מרין ודונבון ויותר מהכול - יש לו חיים אישיים סוערים ואנחנו זוכים לשמוע עליהם.
״אוי, מֶר, איך יכול להיות שאת כזאת מתחסדת? את הרי דוקטור לסקס, וכולך מסמיקה רק מהמחשבה שיש אנשים שבאמת עושים את זה. את מבינה כמה זה דפוק, נכון?״
הספר כתוב בגוף שלישי (דבר שאני אוהבת מאד), ומתורגם נפלא. מדובר באחד התרגומים הכי נכונים שיצא לי לקרוא לז'אנר הרומנטי. אפילו משחקי המילים המלוכלכים של הגיבורים עברו בצורה חלקה ומדויקת. שאפו.
מה לא אהבתי:
דמותו של דונבון נשארה בצללים לעומת דמותה של מרין. זה נכון שנחשפנו לכל מה שצריך לדעת עליו, אבל לא הצלחתי למצוא את עצמי מאוהבת או אפילו מסתקרנת לדעת מי הוא דונבון ווסט. אני מתקשה לשים את האצבע על מה בדיוק מנע ממני את החיבור ולא מצליחה למצוא משהו מסויים. פשוט לא התחברנו.
בהמשך לחוסר החיבור שלי אל דונבון, הוא קופץ לתוך הקשר עם מרין בצורה שהייתה לא אמינה בעייני. הוא בחור שמתקשה לקבל מחויבות בטח שלא כללים שאינו קבע בעצמו, והוא הסכים בלי למצמץ או להתלבט לשנייה. קפיצת ראש אל תוך בריכה שנוגדת את העקרונות שלך זה לא אקט אמין במיוחד...
אין הרבה קלישאות בספר, אבל כשיש אז הן מגיעות במלוא עוצמתן. כגון: "אני לא יכול להתחייב למערכת יחסים רצינית, אני רוצה סקס בלבד." או כמו "בוא נקציב את היזיזות שלנו בזמן ולא נעמוד בו כי זה תמיד ככה בספרים" ושלא נדבר על "אני לא מביא בחורות לבית שלי, את הראשונה".
למרין יש עבר קשה אבל הרגשתי שחוזרים עליו שוב ושוב. כל פעם לפני החלטה, שינוי או סתם התלבטות חוזרים על סיפורה הקשה של מרין. הדבר לא תרם לעלילה החל מהחזרה השלישית בערך ודי התיש אותי.
מאד נהנתי.
אני חושבת שמדובר בספר אינטליגנטי ושונה בנוף,
עם זאת הספר נשאר קליל זורם ולוהט (מאד לוהט).
ממליצה בחום!
בשלוש מילים - הסקס של מאסטרס (רק יותר סקסי...).
"האדם יוצא מדעתו כשהוא מאוהב." - זיגמונד פרויד
מרין היא חוקרת מיניות שמתחילה עבודה חדשה במרכז המטפל באנשים עם בעיות בתחום המיני. אבל ברגע בו היא מגלה שהאדם איתו תחלוק את האחריות על המחלקה הוא ד"ר דונבון ווסט, התמונה משתנה. שנים לאחר המפגש הראשון שלהם, מגיע המפגש הזה והם לא יודעים מה מצפה להם...
"עקרון העונג: הדחף האנושי להרבות הנאה ולהימנע מכאב."
דעתי עליו:הספר הזה הכיל הרבה דברים שחסרו לי כבר הרבה זמן בתחום הספרים המתורגמים, הוא נכנס באלגנטיות למדף הספרים שלי וחיכה שאפתח אותו כדי שימלא את החסר, והנה מה שחשבתי עליו.
מה אהבתי:
הספר עוסק בסקס, אבל סוף סוף, ספר שעוסק בסקס בצורה אינטליגנטית, אפילו מדעית ולא הופך למשהו זול ומטריד. שני הגיבורים הם חוקרי מיניות, אנשים משכילים ומלומדים שמתעסקים בסקס מצד אחד בצורה קלינית ונקייה, אך מהצד השני כשזה נוגע למערכת היחסים בניהם, אפשר להגיד עליהם הרבה, אבל "קליני ונקי" זה לא בדיוק הקטע שלהם.
״ספר ההמשך של 'כולם עושים קקי',״ צחקה.
״כן. 'כולם מזדיינים'.״
הסקס בספר הוא לאו דווקא של הגיבורים, הם מטפלים בכוכבי קולנוע עם התמכרות למין, נשים קרייריסטיות שלא מצליחות לפתח אינטימיות ועוד. אנו נחשפים לטיפולים שונים, לעבודה עם סרוגייט ועוד ועוד, אז כן - יש הרבה סקס, אבל זה לא הסקס שאני רגילה לקרוא עליו. זה פן טיפולי, שונה ומעניין. והעובדה שהמטופלים הם מפורסמים רק הופך את העסק ליותר מעניין.
"היא לא טיפוס שמשחק כדי להפסיד. למרות שהיתה לה תחושה שהערב אף אחד לא הולך להפסיד."
ועוד קצת על סקס, הסקס של הגיבורים לוהט. הוא כתוב נפלא, הוא שונה, הוא אגרסיבי ויותר מהכול הוא חסר בושה. שניהם יודעים מה הם רוצים, מה יעשה להם טוב והם לא מתביישים לדרוש את זה. זה ללא כל ספק היה שינוי מרענן בנוף הרומנטיים של "אני יודע מה טוב לך יותר טוב ממך, והנה אני אעשה את זה ואת תהני", לא לא לא. למרות שיש להם יחסי שליטה ברורים במיטה, מרין יודעת מה היא רוצה וגם כשהיא בעמדת הנשלטת - היא תקבל את זה.
"״לא נראה לי שאני מסוגל להיות עדין.״
היא זרקה ראש לאחור וגנחה כשנשך את כתפה. ״יופי״."
מרין דמות נהדרת, היא אישה חזקה, משכילה שעברה לא מעט בחייה. היא יודעת מה היא רוצה, היא יודעת מה היא אוהבת ויש לה ראש פתוח לרעיונות חדשים ונועזים. לאורך כל הספר מרין נשארה חזקה ונאמנה לעצמה. גם כשהיא הייתה "הנשלטת" מרין לא איבדה את עצמה לשנייה והשאירה אותי מרוצה שסוף סוף מצאתי גיבורה נשלטת חזקה :) .
"לא ברור לי למה גברים מכניסים לעצמם לראש שהם חייבים להציל אותנו. אנחנו מסתדרות מצוין בכוחות עצמנו. ואת, ד״ר ראש, בהחלט אינך עלמה במצוקה הזקוקה לעזרה."
דמויות המשנה מעולות, הן לא צפויות, אחיה של מרין (שגר איתה) הוא הומו מתבגר שעובר לא מעט שינויים בחייו, ישנו גם סרוגייט מקסים שחושף אותנו לתחום מאד מעניין בנושא הטיפול המיני, הוא דמות נהדרת מפני שהוא משרת את החשיפה לתחום הזה, בנוסף יש לו תפקיד מעניין וחשוב במערכת היחסים של מרין ודונבון ויותר מהכול - יש לו חיים אישיים סוערים ואנחנו זוכים לשמוע עליהם.
״אוי, מֶר, איך יכול להיות שאת כזאת מתחסדת? את הרי דוקטור לסקס, וכולך מסמיקה רק מהמחשבה שיש אנשים שבאמת עושים את זה. את מבינה כמה זה דפוק, נכון?״
הספר כתוב בגוף שלישי (דבר שאני אוהבת מאד), ומתורגם נפלא. מדובר באחד התרגומים הכי נכונים שיצא לי לקרוא לז'אנר הרומנטי. אפילו משחקי המילים המלוכלכים של הגיבורים עברו בצורה חלקה ומדויקת. שאפו.
מה לא אהבתי:
דמותו של דונבון נשארה בצללים לעומת דמותה של מרין. זה נכון שנחשפנו לכל מה שצריך לדעת עליו, אבל לא הצלחתי למצוא את עצמי מאוהבת או אפילו מסתקרנת לדעת מי הוא דונבון ווסט. אני מתקשה לשים את האצבע על מה בדיוק מנע ממני את החיבור ולא מצליחה למצוא משהו מסויים. פשוט לא התחברנו.
"היחסים היחידים שהצלחתי לא לדפוק היו עם ההורים שלי, וגם זה בגלל שהם מתו לפני שהספקתי.״
בהמשך לחוסר החיבור שלי אל דונבון, הוא קופץ לתוך הקשר עם מרין בצורה שהייתה לא אמינה בעייני. הוא בחור שמתקשה לקבל מחויבות בטח שלא כללים שאינו קבע בעצמו, והוא הסכים בלי למצמץ או להתלבט לשנייה. קפיצת ראש אל תוך בריכה שנוגדת את העקרונות שלך זה לא אקט אמין במיוחד...
"הוא לא ידע מה הוא רוצה, אבל הרכבת כבר דהרה קדימה. הוא שיתף פעולה עד שכבר לא היה מסוגל יותר."
אין הרבה קלישאות בספר, אבל כשיש אז הן מגיעות במלוא עוצמתן. כגון: "אני לא יכול להתחייב למערכת יחסים רצינית, אני רוצה סקס בלבד." או כמו "בוא נקציב את היזיזות שלנו בזמן ולא נעמוד בו כי זה תמיד ככה בספרים" ושלא נדבר על "אני לא מביא בחורות לבית שלי, את הראשונה".
למרין יש עבר קשה אבל הרגשתי שחוזרים עליו שוב ושוב. כל פעם לפני החלטה, שינוי או סתם התלבטות חוזרים על סיפורה הקשה של מרין. הדבר לא תרם לעלילה החל מהחזרה השלישית בערך ודי התיש אותי.
"אבל אני אחכה לך. כי אני לא יכול אחרת. "
בשורה תחתונה,מאד נהנתי.
אני חושבת שמדובר בספר אינטליגנטי ושונה בנוף,
עם זאת הספר נשאר קליל זורם ולוהט (מאד לוהט).
ממליצה בחום!
תגובות
הוסף רשומת תגובה