מאחורי עיניה - ביקורת סדרה (מבוסס על ספרה של שרה פינבורו)

אני צופה בפרק האחרון, בדקות האחרונות.
אני יודעת איך זה יגמר -  קראתי את הספר. 
אז למה הלב שלי דופק ככה? איך יכול להיות שאני שוב כל כך מתרגשת?

לביקורת שלי על הספר

הספר ואני:

את הספר "מאחורי עיניה" קראתי לפני שלוש שנים. עברו מאז הרבה ספרים בנהר, אבל הספר הזה לא עזב את ראשי מאז.
זכרתי הכל. כל התפתחות, כל שיחה וכל רמיזה. 
הוא לא עזב אותי כי הוא השאיר אותי חשופה, חשבתי שידעתי הכל ואז בעמוד האחרון הכל השתנה.

השחקנים:

ואז הגיעה הסדרה, רוב הליהוקים שלה הדהימו אותי. 
הליהוק של אדל גובל בגאונות (וזה עוד לפני שדיברנו על יכולות המשחק המטורפות שלה), 
רוב ודיוויד היו מילה במילה כפי שתוארו בספר.

לואיז הפכה לשחורה, שזה אחלה. אבל בספר היא שמנמנה חסרת ביטחון ופה.. סקסית וחצופה עם קצת חוסר בטחון. שזה היה ליהוק באמת מאכזב. הרבה מעלילת הספר מתבססת על המראה הרע שלה ועל חוסר הבטחון, ופה הדחיפות ללכת לחדר הכושר לא הייתה ברורה, חוסר בטחון לא היה שם.

הסדרה הכי נאמנה לספר שאי פעם ראיתי:

אבל וואוווו!
כל סצנה מהספר פשוט עובדה לסדרה. כמעט ולא נוספו סצנות, גיבורים, עלילות.
זה נשאר נאמן למקור ברמה שעשתה לי צמרמורת. אפילו הסדר של הסצנות, המילים של השיחות בין הגיבורים - הכל נשמר לרמה שכבר אמרתי שזה טוב מכדי להיות אמיתי.

תפילה להמשך:

הלוואי שכל ספר יזכה לעיבוד מטורף שכזה כשהוא מגיע למסך.
הצפייה בסדרה, כשאני כבר יודעת את הסוף, גרמה לי לשים לב לכל הרמזים המקדימים. 
אפילו זוויות הצילום של חלק מהסצנות רמזו על מה שעתיד לבוא. 
הכל היה שם על השולחן, פשוט סרבנו להאמין.

נקודה שלילית:

כן, הסוף שנוי במחלוקת. היה שנוי גם בספר וזה אותו הסוף גם בסדרה.
אבל בספר השתשלות האירועים ובעיקר קבלת ההחלטות של הגיבורים הייתה מוסברת ומסודרת טוב יותר.
בסדרה חלק מהדברים עלולים להתפרש כספונטניים, מה שממש לא נכון (וכל הרמזים מופיעים גם בסדרה, פשוט החיבור של הנקודות בסוף לא מספיק מדויק).

הסדרה הזו מקבלת 9/10

ואני באמת מבקשת שתקראו את הספר לפני, זה באמת הכפיל את ההנאה.

לסקירה שלי על הספר

לסקירה שלי על "מת בשבילה" של אותה הסופרת