בכל פעם שהשמש זורחת - אנאבל מונהאן

 ★★★☆☆

רומן רומנטי שמתחיל קלישאתי,
מקבל טוויסט נהדר
ואז הולך לאיבוד.

ההתחלה כל כך גנרית:
היא אמא לשניים, תסריטאית זוטרה שכותבת לראשונה תסריט אמתי, סיפור חייה. 

מצלמים חלק ממנו בביתה. 

השחקן הראשי מושלם, הוא מתאהב בה ובחיי המשפחה שלה ורוצה להיות חלק מכל מה שרק אפשר.

מערכת היחסים הקודמת:
האקס, היה רע. רק רע. 

לא היה בו דבר טוב, הוא הקטין אותה, ניצל אותה כלכלית ולסוף נטש אותה. 

מרגיז, שום דבר אינו שחור ולבן וחסר לי העומק בסיפור החד גוני שלה על מול האקס.

אחרי החצי קרה משהו:
הלם. פתאום מספר גנרי בינוני, הוא הפך למשהו שלא ציפיתי.
שאבתי אותו, נהנתי מכל רגע.

ואז... הרסו הכל:
בסדר, בלי ספוילר. 

אבל ברצינות איזו אכזבה. 

הדבר הכי נדוש בז'אנר הרומנטי.
אולי הטעות היא שהעזתי לחשוב שהספר הזה הוא משהו שהוא לא.

נטול:
הספר נקי לחלוטין מקטעי אירוטיקה. 

דבר שהפריע לי מפני שחשבתי שאולי זה ישלים את החיבור שחסר לי בשלב ההתאהבות.

לסיכום,
הספר הזה הוליך אותי שולל.
חשבתי שאקרא סיפור אהבה גנרי שכתוב בצורה בינונית,
אחרי חצי ספר, גיליתי שלא.
שיש פה משהו אחר.
ואז בסוף האכילו אותי בחרא הרומנטי חסר ההסברים וההקשר שמאסתי בלאכול.
3 כוכבים.