המטופלת השקטה - אלכס מיכאלידס

★★★☆☆
כשיש מהומה סביב ספר אני תמיד תוהה האם היא מוצדקת. ספר המתח האחרון שלא ירד מרשימת רבי המכר היה "מאחורי עיניה" והוא היה באמת מטורף. ולכן, בחרתי לקרוא את הספר הנ"ל ולחוות עליו דעה בעצמי. 

על הספר: 
תיאו, הוא הגיבור הראשי בספר שלנו. הוא פסיכיאטר בינוני, עצוב ולא מסופק מחייו, שפיתח אובססיה לקייס של אלישיה ברנסון. אלישיה היא ציירת עדינת נפש שהואשמה ברצח בעלה. היא נמצאה מגואלת בדם ליד גופתו ומאז לא אמרה מילה. 
היא נשפטה ואושפזה בבית חולים פסיכיאטרי, וגם שנים אחרי - היא שותקת. תיאו מגיע לעבוד בבית החולים בשביל אלישיה ובשביל סקרנותו האדירה למקרה. 

חופר, מייגע ולא מעורר אמפתיה:
תיאו, הגיבור שמספר לנו את הסיפור הוא דמות מפוקפקת. אנו מקבלים מבט לעבר שלו ולהווה שלו כמטפל של אלישיה. הוא פסיכיאטר שעובר על חוקים כבר בהתחלה. מספר לנו על הזוגיות הכושלת שלו, על הילדות הקשה ובעיקר משדר המון רחמים עצמיים. 
למרות שהוא היה גיבור בלתי נסבל, היה מעניין לשמוע את הסיפור מהצד שלו (אם כי מייגע). 

המטופלת השקטה: 
איך מספרים סיפור דרך עיניה של אישה שלא מדברת? דרך יומן. אלישיה מתגלה אלינו בהדרגה דרך היומן שלה. האמת? הדמות הייתה חביבה, עדינה ומסקרנת. 

שאר הגיבורים: 
יש לא מעט גיבורי משנה מפוקפקים בעלילה. זה דבר שאהבתי מאד בספר. העולם של הספר נפרש מעבר לכותלי בית החולים. לכל דמות הוקדש מספיק מקום בעלילה כדי להפוך אותה למשמעותית, וזו בהחלט נקודת בונוס לספר הזה. 

לאט לאט: 
כמעט חודשיים שקראתי את הספר הזה, כל פעם התקדמתי קצת. העלילה התחילה להתקדם הרבה אחרי חצי הספר. משהו שם זז בקצב איטי להחריד קצת הזכיר לי נסיעה בניוטרל. 
לא היה לי משעמם, אבל מאד מאד איטי. 
ברגע שהדברים מתחילים לזוז העלילה טסה ואי אפשר לעזוב את הספר. 

הטוויסט: 
יש רק אחד כזה. חלקו טמון בעלילה, חלקו באופן הסיפור שלה. וצר לי, טוויסט שמקורו באופן שבו מסופר לנו הסיפור, בהצגה חלקית של עובדות לקורא - הוא לא טוויסט אינטלגנטי במיוחד. 
הוא הפתיע אותי, אבל אי אפשר לנהל חשיבה ביקורתית כשמרמים אותך בזמן הקריאה. 

לסיכום: 
זה ספר מתח חביב. 
למרות האיטיות המוגזמת, הוא איכשהו מצליח לא לשעמם. 
הטוויסט מפתיע, אבל לא מהסיבות הנכונות.
בסופו של יום, היה בסדר, רחוק מספרי המתח האחרונים והמעולים שקראתי. 
חביב. 
3.5 כוכבים. 

לרכישת הספר