אנשים נורמלים - Normal people // ביקורת סדרה (מבוסס על ספרה של סאלי רוני)

עוד סדרה רומנטית המבוססת על ספר? למה מגיע לי כל הטוב הזה?

הסדרה מבוססת על ספר שהצליח ברמות, סופרת אירית שפרצה בגיל 26 והפכה להצלחה בין לאומית.

מדברים עליה כאחת שמציגה את עולמם של המילניאלס (צעירים שנולדו בשנות האלפיים) בצורה נאמנה ומדויקת.

לא ידעתי בכלל שהסדרה מבוססת על ספר ופשוט התחלתי לצפות.

ולעלילה:
מריאן שרידן היא בחורה שמגיעה מבית עשיר מאד. אבל היא מוזרה, מתנשאת ומרוחקת.
קונל לומד איתה בתיכון, הוא בא מבית בלי הרבה כסף אבל הוא ספורטאי מצטיין ותלמיד מבריק.
הקשר שנרקם בינהם מתחיל בתיכון ונמרח על פני שנים רבות.

רגע אז יש לנו עסק עם קשר מתמשך ולא יציב?
מערכת יחסים שבתחילה הם בוחרים להסתיר ואחר כך להרוס ולבנות שוב ושוב ושוב.

נו אז איך הסדרה?

מערכת היחסים שלי עם הסדרה ידעה עליות ומורדות.
השחקנים מטריפים. האמנתי להם. הכימיה בינהם מדהימה.
מריאן דמות שנכנסה ללב שלי, היא מוזרה אבל כל כך אמתית והכאב שלה הפך להיות הכאב שלי.
הסקס שלהם לוהט אבל לא פורנוגרפי. הם באמת עושים אהבה וזה מרגש כל סצנה מחדש. 

ובניגוד לסצנה שזעזעה את כולנו בסקס/לייף גם פה מראים איבר מין גברי, אבל אמיתי בלי אפקטים ודרמות וזה היה מרענן כל כך בנוף הפורנוגרפי של נטפליקס.

אבל מערכת היחסים עצמה...

לא הפסקתי לחשוב על הרדין וטסה מ"אחרי ש..".
נפרדים וחוזרים.
הוא מתנהג לא יפה.
היא יודעת מה היא רוצה, אבל לא מדברת.
לפעמים הם נפרדים בלי סיבה ולפעמים הפרידה בלתי נמנעת.
אבל הם מעייפים וכל כך רציתי שהם כבר יתבגרו וידברו כמו אנשים נורמלים.

לסיכום:
בסופו של יום זה רומן קולג' שכזה, עם כל הבעיות הנלוות אליו והסבלנות הפוקעת שלי.
כל כך קשה לי לראות זוג שצריך להיות יחד, נועד להיות יחד ועושה הכל כדי לחרב את זה.

אם אתם אוהבים קולג',

אם אתם אוהבים מערכות יחסים מתסכלות,

אם סתם בא לכם לראות אהבה אמתית על המסך,

תארזו ארגזים של סבלנות ולכו לצפות.

אני אישית עייפה מהם, אבל לפחות עייפה עם חיוך כי הם מהממים.