האנאלפבתית שידעה לספור - יונס יונסון
בהמשך לסיקורי על הזקן בן המאה...
עוד ספר גאוני מבית יונס יונסון.
יונס מצליח לשמור על הקו המנצח שהציג בזקן בן המאה. (חשוב מאד לציין שאלו שני ספרים נפרדים לגמריי ולא קשורים)
הפעם הספר מתאר עלילה בקו רציף (בניגוד לזקן שם תואר פרק מעברו של הזקן ופרק מההווה), והגיבורה הראשית היא בחורה צעירה, נומבקו שמה, שחורת עור שעובדת בניקוי מחראות (מנקה קאקי במקצועה). לנומבקו יכולת מחשבתית יוצאת מהכלל, תחילה היא מוכיחה קישורים יוצאי דופן בחישובי הכספים וארגזי הקאקי ולאחר מכן השכל יוצא הדופן שלה הולך להוביל אותה למקומות חדשים, הזויים, מקוריים כמו שרק יונס יודע ליצור.
יונס מצליח שוב לפתח קו עלילה מפתיע, גאוני, לא צפוי ומלא בהומור.
אם אתם שואלים את מי מהשניים יותר אהבתי, התשובה תהיה הזקן. אבל זה עניין של טעם לא עניין של ספר פחות טוב.
הוא שווה קריאה בדיוק כמו הזקן, מהנה, מצחיק, מפתיע, שנון בצורה יוצאת דופן. (אגב לציונים שביננו, מדינת ישראל והמוסד קיבלו אחלה של תפקיד בספר).
כבר אמרתי שהוא גאון?
נ.ב: עכשיו שאני קוראת את מה שכתבתי,
אני מרגישה של הבהרתי כמה ייחודי הסופר הזה. הוא אחד שיוצר עולם ייחודי, בתוך העולם שלנו. אחד שיוצר הזדמנויות שגם האדם היצירתי ביותר יהיה מופתע מהן.
תגובות
הוסף רשומת תגובה