Bad Mommy (I Can Be A Better You) - Tarryn Fisher // טרין פישר
★★★★☆
עם טרין פישר, אי אפשר לדעת למה לצפות.
הפעם קיבלנו ספר עם פסיכופטים, סוציופטים והמון טירוף.
ספר שהצליח להפיל את הלסת שלי לא מעט פעמים, לא יכולתי להתנתק וגם ברגעים בהם לא קראתי - אכלתי לכולם את הראש עליו.
על הספר:
פיג יושבת בגן השעשועים וצופה בילדה הבלונדינית היפה, היא חושבת לעצמה כמה דומה לה היא הייתה בגיל הזה, כמה חבל שאין לה תמונות מהגיל הזה. אימה של פיג לא צילמה אותה מספיק. פיג מצלמת את ילדה, משקיעה בכל פריים. היא לא תהיה אמא רעה.
רק שהילדה לא שלה. אבל פיג הולכת לעשות הכל - כדי לזכות בה.
חייהם של ג'ולין ודריוס, הוריה - הולכים להשתנות בגלל פיג, אין לה גבולות או מעצורים - היא תשיג את מה שהיא רוצה. אין להם מושג מה מחכה להם...
דעתי:
מדובר בספר המחולק ל3 חלקים, כל חלק מעיניים של דמות אחרת, אפילו יש 3 קריינים שונים לאודיו.
הטירוף של פיג ניכר כבר מהפרק הראשון, ולתומי חשבתי "טרין פישר הזאת...איך היא אוהבת לכתוב מעיניים של משוגעים". אבל לא ידעתי כלום. ראיתי רק את קצה הקרחון של הטירוף.
כנגד שלושה גיבורים דיברה הסופרת:
פיג - שהולכת לעשות הכל כדי לזכות במרסי, הילדה שראתה בגן.
ג׳ולין - אימה של מרסי, בחורה שיודעת מי היא, שלמה עם עצמה ואהובה על כולם.
דריוס - בעלה של ג׳ולין, פסיכולוג קליני.
כל גיבור זכה לשליש מהספר ואין לכם מושג מה מחכה לכם!
פיג הולכת לחדור לביתם המושלם של ג'ולין ודריוס, ודברים רעים הולכים לקרות. סודות אפלים הולכים לצוף. פיג מוצאת את דרכה ללבם של השניים, והיא הולכת לנצל את זה בצורה הרעה ביותר שאפשר.
לא ברומנטיקה עסקינן:
לא מדובר בספר רומנטי! אפילו לא קצת רומנטי.
מדובר במותחן פסיכולוגי שמתאר סיטואציה שמסתבכת ומסתבכת. הוא יותר בסגנון של "הבעל של שתינו".
בארבע מילים:
טירוף, שיגעון, סוציופטים ופסיכופטים.
אז מה לא?
הספר הוא ספר קצר. אמנם מדובר ב3 נקודות מבט, אך הספר מאד קצר וממוקד. דבר שגורר האצה של הסיפור ודילוגים בנקודות שבעייני היו חשובות.
פיג פיג פיג... היא נקודת המבט הראשונה של הספר והיא יכולה לרתק אתכם ולהשאיר אתכם על קוצים, או שהיא יכולה לאכול לכם את הראש ולהתיש. ושמישהו יסביר לי - איך יש לה כל כך הרבה כסף?! היא מבזבזת כל כך הרבה ולא ברור איך היא מכניסה (בטוח לא בכמות שהיא מוציאה).
ג'ולין. הצד שלה היה הצד האחרון, הצד שיודע אחרון, היא חושפת לאט (מדי) את הדרמה שהתחוללה בחלקים הקודמים. והאמת, הכי פחות אהבתי את החלק הזה. כואב לראות את הגיבורה המקסימה הזו, סובלת כל כך הרבה ומסרבת לראות את האמת. בנוסף, שם הצטברו רוב החורים בעלילה. החלק שלה מכסה תקופה ארוכה, יש שם הרבה קפיצות שמדלגות על מידע שלדעתי היה הכרחי. וכל כך רציתי לנער אותה ולהגיד לה "תראי!! זה מול העיניים שלך!!".
לסיכום,
מדובר במותחן פסיכולוגי, לא בספר רומנטי.
הטירוף והשיגעון חוגגים שם.
ויש טוויסטים מפתיעים, אבל המילה האחרונה בספר (פשוטו כמשמעו) תשנה הכל.
הוא לא מושלם, אבל מאד נהנתי, הטוויסט האחרון הצליח לשנות הכל.
4 כוכבים.
הערה: הספר הושק תחילה תחת השם "Bad Mommy" אבל מפני שלא הגיע לקהל הנכון, עבר מיתוג מחודש ושמו שונה ל"I Can Be A Better You"
עם טרין פישר, אי אפשר לדעת למה לצפות.
הפעם קיבלנו ספר עם פסיכופטים, סוציופטים והמון טירוף.
ספר שהצליח להפיל את הלסת שלי לא מעט פעמים, לא יכולתי להתנתק וגם ברגעים בהם לא קראתי - אכלתי לכולם את הראש עליו.
על הספר:
פיג יושבת בגן השעשועים וצופה בילדה הבלונדינית היפה, היא חושבת לעצמה כמה דומה לה היא הייתה בגיל הזה, כמה חבל שאין לה תמונות מהגיל הזה. אימה של פיג לא צילמה אותה מספיק. פיג מצלמת את ילדה, משקיעה בכל פריים. היא לא תהיה אמא רעה.
רק שהילדה לא שלה. אבל פיג הולכת לעשות הכל - כדי לזכות בה.
חייהם של ג'ולין ודריוס, הוריה - הולכים להשתנות בגלל פיג, אין לה גבולות או מעצורים - היא תשיג את מה שהיא רוצה. אין להם מושג מה מחכה להם...
 |
| את הספר שמעתי באודיו באנגלית |
דעתי:
מדובר בספר המחולק ל3 חלקים, כל חלק מעיניים של דמות אחרת, אפילו יש 3 קריינים שונים לאודיו.
הטירוף של פיג ניכר כבר מהפרק הראשון, ולתומי חשבתי "טרין פישר הזאת...איך היא אוהבת לכתוב מעיניים של משוגעים". אבל לא ידעתי כלום. ראיתי רק את קצה הקרחון של הטירוף.
כנגד שלושה גיבורים דיברה הסופרת:
פיג - שהולכת לעשות הכל כדי לזכות במרסי, הילדה שראתה בגן.
ג׳ולין - אימה של מרסי, בחורה שיודעת מי היא, שלמה עם עצמה ואהובה על כולם.
דריוס - בעלה של ג׳ולין, פסיכולוג קליני.
כל גיבור זכה לשליש מהספר ואין לכם מושג מה מחכה לכם!
פיג הולכת לחדור לביתם המושלם של ג'ולין ודריוס, ודברים רעים הולכים לקרות. סודות אפלים הולכים לצוף. פיג מוצאת את דרכה ללבם של השניים, והיא הולכת לנצל את זה בצורה הרעה ביותר שאפשר.
לא ברומנטיקה עסקינן:
לא מדובר בספר רומנטי! אפילו לא קצת רומנטי.
מדובר במותחן פסיכולוגי שמתאר סיטואציה שמסתבכת ומסתבכת. הוא יותר בסגנון של "הבעל של שתינו".
בארבע מילים:
טירוף, שיגעון, סוציופטים ופסיכופטים.
אז מה לא?
הספר הוא ספר קצר. אמנם מדובר ב3 נקודות מבט, אך הספר מאד קצר וממוקד. דבר שגורר האצה של הסיפור ודילוגים בנקודות שבעייני היו חשובות.
פיג פיג פיג... היא נקודת המבט הראשונה של הספר והיא יכולה לרתק אתכם ולהשאיר אתכם על קוצים, או שהיא יכולה לאכול לכם את הראש ולהתיש. ושמישהו יסביר לי - איך יש לה כל כך הרבה כסף?! היא מבזבזת כל כך הרבה ולא ברור איך היא מכניסה (בטוח לא בכמות שהיא מוציאה).
ג'ולין. הצד שלה היה הצד האחרון, הצד שיודע אחרון, היא חושפת לאט (מדי) את הדרמה שהתחוללה בחלקים הקודמים. והאמת, הכי פחות אהבתי את החלק הזה. כואב לראות את הגיבורה המקסימה הזו, סובלת כל כך הרבה ומסרבת לראות את האמת. בנוסף, שם הצטברו רוב החורים בעלילה. החלק שלה מכסה תקופה ארוכה, יש שם הרבה קפיצות שמדלגות על מידע שלדעתי היה הכרחי. וכל כך רציתי לנער אותה ולהגיד לה "תראי!! זה מול העיניים שלך!!".
לסיכום,
מדובר במותחן פסיכולוגי, לא בספר רומנטי.
הטירוף והשיגעון חוגגים שם.
ויש טוויסטים מפתיעים, אבל המילה האחרונה בספר (פשוטו כמשמעו) תשנה הכל.
הוא לא מושלם, אבל מאד נהנתי, הטוויסט האחרון הצליח לשנות הכל.
4 כוכבים.
הערה: הספר הושק תחילה תחת השם "Bad Mommy" אבל מפני שלא הגיע לקהל הנכון, עבר מיתוג מחודש ושמו שונה ל"I Can Be A Better You"
לסקירות שלי על ספרים של טרין פישר:
שני- הסקירות שלך כל-כך מיוחדות, אוהבת לקרוא אותן כי הן מדויקות, אוהבת שאת רואה את שני הצדדים ונותנת מקום לנקודות האור והחושך בכל סקירה. תודה רבה לך, אותי שכנעת, רצה לרכוש!
השבמחק